לא מעשן? גם עישון פאסיבי עלול להרוג אותך

מחקרים מוכיחים כי גם אנשים לא מעשנים עלולים ללקות בסרטן מסוגים שונים, ובמחלות המושפעות משאיפת עשן כתוצאה מעישון פאסיבי

כמעט חצי מליון איש מתים מדי שנה בארצות הברית בלבד כתוצאה מנזקים וסיבוכים הקשורים בעישון. אולם יש אנשים שלא עישנו מעולם ובכל זאת חלו בסרטן ובמחלות אחרות שנגרמות כתוצאה מעישון פאסיבי. מתברר שמעבר לתחושת הסירחון והמחנק שהעישון גורם לסביבה, טמונה בו סכנה אמיתית לבריאותינו.


עישון פאסיבי הוא שאיפה של העשן הנפלט מסיגריה בוערת, יחד עם העשן שיוצא מפיו או אפו של המעשן. החשיפה אליו מתרחשת בכל מקום בו ישנם אנשים שמעשנים: בעבודה, בבית, במקומות ציבוריים, או במכונית הפרטית. לרוב עישון פאסיבי נובע מסיגריות, אולם גם עישון של מקטרות, סיגרים ומוצרי טבק אחרים משחרר עשן. כמות העשן שנוצרת ממוצרי טבק תלויה בכמות הטבק שבהם. למשל סיגר בינוני אחד יכול לשחרר עשן בכמות הדומה לעישון חצי קופסת סיגריות.


אמנם קשה לכמת את מידת החשיפה, אבל כן אפשר למדוד רמת הניקוטין או כימיקלים אחרים המצויים בסיגריות בחלל החדר. אפשר למדוד גם את רמת הקוטינין (תוצר לוואי של פירוק ניקוטין בגופנו) בדם, או ברוק של המעשן הפסיבי וכך להעריך את מידת החשיפה.


חשיפה לעישון פאסיבי יכולה לגרום לסרטן


האגודה למלחמה בסרטן והסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן קבעו שעישון פסיבי הינו קרצינוגן, כלומר גורם סיכון לפיתוח מחלת הסרטן. עישון פאסיבי יכול לגרום לסרטן ריאות במבוגרים שאינם מעשנים. ההערכה היא שעישון פסיבי מעלה את הסיכון לחלות בסרטן ריאות ב-20-30%. כמו כן עישון פאסיבי עלול לעודד התפתחות של סרטנים מסוגים אחרים, למשל סרטן הפה והלוע, סרטנים במערכת העיכול, סרטן שלפוחית השתן, סרטן הכליה, סרטן הלבלב, סרטן צוואר הרחם וסרטן השד בנשים, לימפומה, לוקמיה, וגידולי מוח בילדים.


בעשן טבק היוצא מסיגריה רגילה יש כ-7,000 כימיקלים, מתוכם לפחות 250 הם מסוכנים, דוגמת ציאניד, אמוניה ופחמן חד-חמצני. לפחות 69 כימיקלים המשתחררים מסיגריות בוערות ונשאפים בעישון פסיבי נמצאו כמסרטנים או חשודים כמסרטנים, ביניהם: ארסניק, בנזן, בריליום (מתכת רעילה), קדמיום, כרומיום, אתילן-אוקסיד, ויניל-כלוריד וניקל.


עישון פאסיבי והבריאות שלנו


מעבר לשלל סוגים של מחלות הסרטן, לעישון פאסיבי השפעות מסוכנות נוספות על הבריאות שלנו:


אפקט מידי ומזיק על הלב וכלי הדם: עישון פאסיבי מעלה את הסיכון ללקות במחלת לב ב-25%, כמו גם מעלה את הסיכון ללקות בשבץ מוחי.


גירוי של דרכי הנשימה: החומרים הנשאפים הורסים את השערות הקטנות שנמצאות בדרכי הנשימה ועוזרות בסילוק חלקיקים וחיידקים, מה שגורם להצטברותם ולעליה בשכיחות זיהומי מערכת הנשימה.


מעלה את הסיכון לחלות באסטמה בילדים ולהחמיר מחלה קיימת: כמו כן הם עלולים לסבול מברונכיטיס, דלקת ריאות, וזיהומים בדרכי הנשימה ובאוזניים. בקרב תינוקות, עישון פאסיבי עלול לגרום אף למוות בעריסה. עוד נמצא שהשפעות עישון פאסיבי מתמשכות מעבר לילדות, ומתבטאות בעיכוב בגדילה ובפגיעה בהישגים בלימודים.


פוגע בעוברים של נשים הרות החשופות לעשן: מחקרים הראו שעישון פסיבי בעת ההיריון מעלה את הסיכון ללידת ולד מת ב-23% ואת הסיכון ללידת תינוק בעל פגמים פיזיים ב-13%, בדומה לנתונים בקרב נשים שמעשנות באופן אקטיבי במהלך ההיריון.


להתגונן מפני עישון פאסיבי


אין רמה בטוחה של עישון פאסיבי. אמנם הגישה הרווחת בקרב חוקרים היא שמידת הנזק תלוית מינון, אולם אין מדד מדויק לכימות החשיפה, וגם חשיפה מעטה לעשן סיגריות עלולה לגרום לנזק.


הדרך הטובה ביותר להגן על עצמנו מעישון פאסיבי היא להימנע לגמרי משהייה במקומות סגורים בהם מעשנים. במדינת ישראל נחקק "חוק הגבלת העישון במקומות ציבוריים, התשמ"ג-1983", אשר אוסר עישון במקומות ציבוריים כמסעדות, בתי קפה, פאבים, קניונים, בתי חולים, מרפאות, מקומות עבודה, בתי ספר, תחבורה ציבורית ועוד. ב-2007 שונה החוק וכיום ברובם המוחלט של המקומות הציבוריים ובעסקים רבים קיימת הפרדה בין מעשנים ללא-מעשנים, ודאגה לאוורור נאות של חללים סגורים, לשם מניעת נזקי העישון הפסיבי.